טלי זבילביץ ודפנה המדינגר:
מתי כבר יהיו לי שרירים

" היי מה שאת הופכת להיות, מבלי להיתפס למה שהיית יכולה להיות, למה שתוכלי להיות...גופנו, כאן עכשיו, מותיר לנו ודאות אחרת לחלוטין" (לוס איריגארי)

דואט מחול, יצירה בהתהוות, בהשראת כתביה של הפמיניסטית הצרפתיה לוס איריגארי ׳מין זה שאינו אחד'. היצירה נשענת על סקור, Score - אילתור המבוסס על מעין ״הוראות הפעלה״ שלקוחות מההקדמה לספר של חוקרת המגדר דינה חרובי. מהלך היצירה עובר דרך שלוש אסטרטגיות: חזרה לא מדויקת על דעות סטריאוטיפיות של נשים כדי לחשוף את ההגיון שמניע אותנו, חיפוש אחר יצירת שיח חדש שמגדיר אותנו, וקשר בין אמהות לבנות כבסיס שממנו תוכל להיוולד סובייקטיביות נשית חדשה.
מאת : טלי זבילביץ' רקדניות יוצרות: דפנה המדינגר, טלי זבילביץ'

אנה פשצ'ינסקי ומיכאל בוביס:
טנגו ברחובות

אנה פשצ'ינסקי ומיכאל בוביס עלו לישראל מרוסיה רק לפני חצי שנה, והביאו עמם את התשוקה לטנגו. מיכאל הוא רקדן מקצועי, ואנה הגיעה אל הטנגו ה״חברתי״ מרקע של ריקוד בלט קלאסי. שניהם רוקדי טנגו בפסטיבלים ותחרויות בינלאומיות, מלמדים טנגו ומפתחים אותו עם החתימה המיוחדת שלהם. הטנגו הארגנטינאי הוא ריקוד חברתי שמקורותיו בסוף המאה ה -19 בפרברי בואנוס איירס. הטנגו הוא פיוז׳ן של תרבויות: עירוב של אלמנטים מוזיקלים וריקודיים שהובאו לעיר על ידי קהילות מהגרים רבות, הקהילות שיצרו את הפורטנוס - כך מגדירים את עצמם תושבי בואנוס איירס - והולידו את הטנגו.
טנגו הוא שם נרדף לתשוקה, לביטוי לחיים לחירות, לשמחה, לאבדן, לתקווה ולאהבה.
בארטתור יציגו מישה ואנה אלתור שוטף בטנגו מסורתי וחדיש.

הריקוד יחל ביהודה המכבי 1 ויתקדם מזרחה לכיוון קפה סיתי ברחוב שטריקר.

אורלי אלמי, מיכל מכלוביץ׳, אלדר ברוך:
זה בטבע שלנו

במנעד שבין טבע ותרבות אנחנו מקבלות השראה מאלמנטים תנועתיים במרחב המופע – תנועת העצים ותנועת האנשים. פיתולים ופדאלים.

רכיבה על אופניים היא דרך אנושית ותל אביבית לנוע במרחב, שדומה לדרך האנושית להתקדם. לנוע יחסית באופן ישר וקדימה, בפעולה חזרתית ולעיתים סיזיפית. תנועה על אופניים מזמינה קשר ותקשורת עם המרחב העירוני בו היא נעה – חיוך, האטה, תשומת לב לתנועה המתקיימת סביב.
ֿֿעצים ותנועת צמיחתם המפותלת, פיתול הקיים גם בגוף האנושי ובגופים נוספים, בעיקר בעמוד השדרה. פיתולים בתוך הגוף שלנו וגם בין גופים, בצורה פיסולית ובצורה תודעתית.

בין תנועת הפדאלים להשתרגות העצים המפותלת נמצאות שתינו, על גופנו האנושי, הנשי, ותנועתו במרחב הציבורי.
יוצרות ומופיעות: אורלי אלמי ומיכל מכלוביץ'.
מוזיקה מקורית: אלדר ברוך

ענת ועדיה:
עולה להר

״עולה להר״ הוא אירוע שמורכב מעבודת פרפורמנס, סאונד ומיצב מאת ענת ועדיה בשיתוף פעולה עם גלי קנר. במרכז העבודה דיוקן של אישה. חומרי הגלם, שמרכיבים אותה, הם מצבי ההוויה של האישה במצבי חיים שונים. רגשות, תשוקות, מאוויים, פחדים, צרכים, כל אלה הם כמו חומר בידה. העבודה שואבת השראה ממבנים טקסיים ומריטואלים תנועתיים, מורכבת מסדרה של פעולות פיזיות ומנטליות שנועדו לפלס דרך אל רבדי קיום עמוקים יותר, אל פעפוע פנימי פועם, ובכך לפתוח אפשרות להשתחרר מכבלי היומיום, החברה, ההרגל, ולגלות ביטוי מלא וחופשי. העבודה מבקשת לעודד התבוננות על האפשרות העמוקה לחופש.
היצירה עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל כלים 2023. בפסטיבל תציג ענת קטע של 20 דקות מתוך העבודה.
ענת ועדיה היא רקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת חזרות, ומורה מוסמכת למחול ולשיטת פלדנקרייז.
תודות לסטודיו יסמין גודר ולמרכז כלים.ֿ

רקדנית מבצעת - ענת ועדיה
עיצוב סאונד ואובייקטים - גלי קנר
צילום: יאיר מיוחס

שלומית ירון:
תזדקפי

קודם כל, ולפני הכל - תזדקפי! מה כבר יש לך להפסיד
עם כל המסע והמשא של הילדות, שווה לך לנסות, לפחות
משהו. קחי את הזמן, רגע לעצמך, עוד תחנה בדרך.
צריך לזוז, לנוע, להציץ פנימה ולהוציא - החוצה
הגוף כבר יודע לעשות את הפעולות הנחוצות לו
ואת - רק תאפשרי לחוויה לקרות.


שלומית ירון רקדנית בוטו, במופע חדש.

מרכז מגיד:
Carousel Club

תלמידות ותלמידי בית הספר למחול במרכז מגיד חוזרים לארטתור עם יצירה מאת סתיו בר-נחום פרנק. Carousel Club נוצר בהשראת שמונה וחצי, סרטו של הבמאי האיטלקי פדריקו פליני. היצירה מתרחשת בפארק שעשועים בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כשהרקדנים לעתים משתעשעים על המתקנים ולעתים משמשים כמתקנים עצמם.

צילום: אפרת מזור

ענת כ״ץ וארז מעין שלו:
אתם מחליטים עלי

חיפשנו את התנועות, את המילים, את המוזיקה - ואז הבנו שכבר שכחנו איך מחפשים אותם באמת. אז הבאנו את מי שעוד זוכרים איך לחפש, תגבורת רעננה, שמגיבה למציאות מיידית וחסרת משקעים (נו, אולי משקעים בתחילת דרכם).
אז הנה הם אומרים לנו מה לעשות. הילדים שלנו. אוהד, הגר, נעמי ואביתר טוו לנו מופע. הגוף שלנו מתרגם אבל אנחנו לא מחליטים בכלל. איזה חופש נהדר!

משתתפים: ענת כ"ץ, ארז מעין שלו, נועה בר, דן לבקוביץ'

רנה בדש:
קול השקט הממלא, הגרסה ההשתתפותית

מה שמתחיל בתפיסה של התרחשויות רגעיות,
נעשה לקולן של מילים.
אלו מניחות את תוואי הנוכחות הגופנית החד-פעמית,
ששוזרת, ולו לזמן מה,
את קווי האותיות, התנועות והצלילים
לאירוע בינתחומי בהשתתפותם.ן של א.נשים.

רנה בדש מייצרת את שלוחותיהן התנועתיות של חוויות מוחשיות שנטוו לשורות קצרות של שירי הייקו בעברית, פרי יצירתם של משוררים ישראליים חברי קבוצת "ירח חסר". בדש מציגה את גלגולו הגופני-תנועתי של מבט לא-שיפוטי, וקושרת את ההתרחשות שנלכדה ברגע ההתבוננות לפעולה בין פנים לחוץ, בין פרטי לציבורי, בין חוויה אישית לפעולה קהילתית.

תאטרון מחול רנה שינפלד:
המסיכות שלנו

האם המסכה והגלימה מסתירות או מגלות עלינו את מה שלא ידענו? ביצירה מאת ובביצוע רנה שינפלד ורקדנים יוצרים מלהקתה ננסה לראות ולהבין עד כמה מגלה המסכה, ומהו הגלוי והנסתר בתנועה ובקול האנושי. הרקדנים ישתמשו במסכות ונציאניות, כנפיים, גלימות יפניות ועוד.
״מסכות מתקופה עתיקה ומתרבויות אחרות רחוקות מעוררות ומאירות לנו את הדמות שלנו כאן ועכשיו. הן מניעות את הצורך להביט בתוכנו היום ולהמציא תנועה אחרת, חדשה מאופקת. גילינו דרך חדשה לזוז. לזוז בשקט, לזוז מעט ,לזוז מבפנים. לזוז בקצב שונה״, אומרת שינפלד.

מוזיקה: מרדית מונק, ארי פרנקל, רימסקי קורסקוב
צילום: אגי בנדק